אם לפני שנה היו אומרים לי- מור תוך שנה את בהריון מתקדם עם תאומים, גרה ביבנה הירוקה (איפה זה יבנה?) בביניין עם מעלית, חדר כושר ושנדלייר בכניסה,  הייתי מתפוצצת מצחוק ואומרת - בחיים לא. אבל אם יש משהו שכל ילד לומד - בחיים אל תגיד בחיים- never say never

​

לפני שנה חזרנו ממש כמה ימים בודדים לפני ראש השנה, זכינו להגיע לחודש מלא וגדוש במשפחה וחברים, מרגש ומציף. את כיפור שנה שעברה העברנו כל המשפחה של אבינועם יחד - אצל אחותו ביבנה הירוקה, אני זוכרת שירדתי בלילה עם הילד לסיבוב שם וחשבתי לעצמי - אני לא מסוגלת להיכנס לנעליים כאלו, המכונה המשומנת הזו של צעירים עם 3 ילדים בגינה לא בשבילי. כולם נראו לי כמו שיכפול, חיים בתוך שכונה שהקימו להם, עובדים סביב השעון, מוציאים את הילד ב16:00-17:00 עוברים בגינה לשרוף עוד שעה, מקלחות ארוחת ערב ולמיטה, מבט של אומללות וחוסר מנוחה.

ה