פשוט לא יכולנו לבקש יותר טוב מזה...

אחרי הטירוף בארץ, הרגשות שהתפרצו, ההתמודדות האין סופית, המירוץ להספיק הכל בזמן ולעשות את זה הכי טוב שאפשר...

הכל הביא אותנו לנקודה המושלמת ביותר להירגע ולצאת לדרך, הבית של עידן ושרה. עצירה בארצות הברית כמעט ובלתי מתוכננת ,

את קניית הכרטיסים דחינו כל הזמן (כי היה כל כך הרבה משימות דחופות יותר) שבוע וחצי לפני הבנו שלקוסטה צריך לעבור או בארה"ב או באירופה , החלטנו לנסות להוציא ויזה, הוצאנו ויזה שבוע לפני הטיסה, היינו במתח אם יספיקו להביא לנו את הדרכונים בזמן לטיסה, הכל קרה כי היה צריך לקרות, שבוע לפני הודענו לעידן ושרה שאנחנו באים לכמה ימים, התרגשנו יחד שבוע....הגעגועים אליהם  היו עצומים - זה חברים לנפש , חברים שמדברים איתם על הכל, אבל על הכל, צוחקים איתם עד השמיים, מגיעים איתם לשיאים מטורפים, מדברים על החיים, היום כשיש ילדים מדברים על הורות, גדילה, חינוך , שאיפות. זה חברים שהיו שכנים, שהיו בארץ מקום מפלט, אנשים שחווים כמונו, שמרגישים כמונו . לפני שנתיים עזבו את הארץ, אנחנו עזבנו למושב, התרחקנו בהדרגה, השיגרה דוחקת...

אז המפגש איתם היה מדהים ומדוייק, היינו צריכים להשלים את החסר, לנוח, לישון, לחייך, להירגע. מדהים איך הם ידעו בדיוק מה הרגשנו ומה חווינו מבלי להיות קרובים בכלל,  איך הם ידעו לומר לנו את המילים החזקות ברגע שנשברנו... ונשברנו פה כמה פעמים... סגרנו מלא פינות בראש, המון דברים שבארץ ,הנחנו להם בצד ופחות התמודדנו איתם, עידן ושרה ידעו לפתוח איתנו ולסגור הכל היטב.

הם חילקו תפקידים ועבדו פה בלי הפסקה, תמכו ונתנו טיפים וחיזוקים לדרך, הם יודעים איזו תקופה אנחנו מתחילים... 

#תודה שזכיתי בחברים כאלה.