top of page

במהלך שלנו אנחנו מחליטים שאנחנו לא מחכים יותר למהפכה
כן כן, אנחנו לא מתביישים לומר את זה בקול גדול, אנחנו בוחרים לחיות תקופה בחו"ל כי השיגרה והקצב בארץ חונקים אותנו.
כי אנחנו לא חושבים שככה צריך לחיות, צריך להירגע רגע לעצור ולחשוב, לאן אני רץ? ועד לאן? מה קורה פה?
מצאנו את עצמנו כל יום עובדים מסביב לשעון, קונים עוד דברים, מעמיסים עוד טיפה , נגמרים ב23:00 בסלון, קמים ליום חדש, שכולל בתוכו מיליון ושתיים משימות להספיק, כדי לעמוד בקצב. כשיצאנו מהעיר חשבנו שזה יהיה אחרת... נחיה במושב בקצב אחר... אבל לא... גדלנו בעסק, עבדנו יותר, כי זה לא קשור בכלל... זה הקצב, זה המנטליות... וזה רק הולך ומתגבר...כרגע זה לא מתאים לנו. סביר להניח שנתגעגע אבל בטוחים שכרגע בנקודת זמן הזו של החיים שבענו, אנחנו מפוצצים עד אפס מקום, חייבים דף חדש.
אנחנו מזמינים אנשים לתמוך בפרוייקט שלנו ובכך לנקוט עמדה. עמדה שבה אתם רוצים שינוי מהקטן לגדול.
אנחנו מזמינים אתכם להיות חלק ממשהו אחר שונה וחוויתי, חשיפה מקרוב...
הפרוייקט שלנו יחשוף אתכם לאנשים לא רגילים, אנשים שיקחו אתכם צעד צעד לעבר החלום שלכם, אנחנו מאמינים שהאנרגיות שלנו ידביקו אתכם להגשים גם חלומות ולהעיז ...
כמה פעמים צעקתי שמישהו יעשה פה סדר! בהפגנות, בפייסבוק, בפורומים... מה זה עוזר... לפוליטיקה אני לא אלך.. להישאר ככה אני לא אשאר... מה נשאר לי?...
חיה בשחיטות שהיא לא מוקבלת עליי, חיה עם שלטון הרסני , אינפלציה מטורפת,להמחשבה על בית משלי היא בגדר חלום, אנשים חיים כדי לשרוד במקום בג'ונגל בקניונים, לא שומרים על הטבע, בעלי חיים, הכל הרסני.. לא בשבילי כרגע.
יוצאת למסע להתאפס , להירגע, לקחת אויר...
נחנקנו כבר גדי, נחנקנו.
מעבר לכך שהצלחנו לגרום ל50 איש לתמוך בחלום שלנו הפרטי , להוציא כרטיס אשראי ולהשקיע בטוב.
התחלנו לעבוד, פתחנו קבוצה בפייסבוק שם אנחנו מתעדים, קיבלנו מלא הודעות מזוגות שמחפשים שינוי והצלחנו לגרום להם לחשוב קצת אחרת...
כמה מההודעות...
"הייי מור ואבינועם, נתקלתי בכם באינטרנט, אשמח מאוד להצטרף לקבוצה הסגורה שלכם ולחוות איתכם את החוויה, אני מתכננת כבר הרבה זמן לעזוב הכל ולטוס עם ילדיי לקוסטה, עזרו לי להתחיל שם.."
"שמחנו לשוחח איתכם ולקבל כוח, כוח להמשיך הלאה... הרגשתי שאנחנו מוותרים כבר על הכל, הצלחתם להשאיר אותי על הקרקע ועם זאת להעיז לחלום על עולם אחר- אולי טוב יותר"
"רציתי רק לומר לך תודה, על שיחה לבבית אתמול. זה היה לי ממש משמעותי. בכלל שקראתי את הדף שלכם בפייס זה שינה לי משהו עמוק ונתן לי מלא השראה. משהו בגישה שלכם שאומר מגיע לנו שיהיה לנו טוב ולחיות כמו שאנחנו מאמינים וזה לגיטימי...מאז שהתחלנו לדבר על זה, אני מתנדנדנת מאוד והציפו אותו מלא מחשבות שבעיקרן מן תחושה כזו שלא מגיע ליגן עדן כזה ... משהו בגישה שלכם פתח לי שלא צריך להתבייש לחלום. חוצמזה את משמעת לי נשממותק ואולי בקרוב בקוסטה"
bottom of page