לחיות עם שף

Posted on 20 בספטמבר 2014

 

 

תמיד שפוגשים אותי ואני מגיעה לזה שבעלי שף- ישר אומרים לי " יו איזה כייף לך איך הסתדרת אהה"

כי ישר עולה להם שהוא מבשל לי פה ארוחות גורמה ואני לא נכנסת למטבח…

אז נכון יש פינוקים , יש ארוחות שוות אבל עם זה יש עבודה שמאוד קרובה לשרות צבאי …

בואו ניקח לדוגמא את היום-

נתחיל דווקא מאתמול כהקדמה, אתמול קובי חבר שלנו ממש טוב התחתן ולקחנו כהרגלנו חלק בחתונה, אני עיצבתי את החתונה ואבינועם היה הנהג של הזוג כל היום… היה לנו יום מפרך מלא עבודה עד הלילה…

היום לקחנו לנו חופש ,להטעין מחדש את הבטריה… נחנו במשך היום כמה שאפשר עם הילד…  בשעות הערב ככה שהתחלנו לארגן ארוחת שישי.... מתחילים הטלפונים… והם לא מפסיקים… צילצולים.. בכל מיני שירים ותיזמונים… מה קרה? עומר הבריז למשמרת ויש 400 איש מוזמנים למסעדה ואנחנו חייבים את אבינועם. חד משמעי. בם בם בם מה? מי אתם? ולמה אתם מתקשרים לפה ביום החופש הזה?

תוך דקות בעלי מתנהג כאילו הוקפץ בצו 8 עולה על מדי השף ונכנס לרכב… עד עכשיו הוא לא בא… 00:30.

תודה לך עומר, תודה למסעדת התרנגול הכחול, תודה לכל ה400 שסעדו עם משפחותיהם – מקווה שנהנתם! ובאשר לאלה שמקנאות שתפסתי שף.. לכל מטבע יש 2 צדדים..

לילה טוב- שבת שלום…

נ.ב

כשניסע לקוסטה ותשאלו למה, אני יפנה אותכם לבלוג הזה וזו תיהיה אחת מהסיבות…